TMRG הכן קולך לחגים

ערכה מקצועית לחזנים, למורים, מרצים, המבוססת על בסיס טבעי, והמחוללת פלאים
מומלץ ע"י מנהל האתר הרב משה גברא, ואשר יודע מקרוב על התוצאות החיוביות אצל חזנים של ערכת TMRG ,בשיפור הקול , איכותו , ועמידתו לאורך זמן, ובמיוחד בפעילות קולית ממושכת, וכן על טיפול ביבלות במיתרי הקול באופן מוחלט,
ליעוץ ופרטים 054-8476580
נא לציין הגעתך דרך אתר "ארגון חזנים מישראל"

להלן ידע תיאורטי ומעשי לשיפור היכולות הקוליות והגמשת המיתרים: באדיבות חברת TMRG
הכן קולך לחגים
קול חזק יפה וצלול
מידע חיוני לחזן, לבעל התפילה
ולכל מי שקולו חשוב לו

עלינו לזכור, כי ב'פוטנציאל' טמונים בגופנו ובמיתרי קולנו, יכולות רבות יוצאות דופן, הרבה יותר מהנשמע על ידינו בפועל.
(בדיוק כמו שהספורטאי מראה יכולות רבות מאוד, הרבה יותר מאשר אדם לא מיומן). אם נלמד נכון לכוון את האויר הנושף
על המיתרים הנ"ל, ונעשה את התרגילים דלהלן, נגיע לתוצאות טובות מאוד.
מיתרי הקול הם שתי רקמות עדינות שריריות הנמצאות בגרון מעל קנה הנשימה. הן מחוברות בצידן האחד, ופתוחות מצידן
באנגלית. V השני, בדומה לצורה של האות
הצליל מופק כאשר יש התקרבות ונגיעה של שני המיתרים זה בזה; גובה הצליל (טון), מופק מכמות המתיחה: בצליל גבוה –
המיתר נמתח ונעשה דק יותר, בצליל נמוך – המיתר נעשה רפוי ועבה יותר. (בדומה למתיחת גומיה, שהיא נעשית צרה
ודקה כאשר היא מתוחה, ורפויה ועבה כאשר היא משוחררת).
בצליל גבוה יותר, המיתרים נוגעים ולוחצים פחות האחד את השני. לכן, התחושה בצלילים הגבוהים, צריכה להיות תחושת
דקיקות של הפקת הקול, מה שנובע משתי סיבות, גם לחץ חלש יחסית של המיתרים זה כלפי זה (ונגיעה חלקית בלבד), וגם
נשיפה מווסתת של אויר, ללא מאמץ רב וכוחני.
ככל שהצליל גבוה יותר ודק יותר, כך גם חלק קטן יותר של המיתרים (החלק העליון שלהם) נפגשים. ולכן חשוב שכמות
האוויר המוזרמת אליהם תהיה יותר קטנה, אחרת נקבל את התופעה המצויה אצל חזנים רבים, כאשר עולים בסלסול הקול
לטונים גבוהים יותר, הקול 'נשבר'. הסיבה י הא: לחץ כבד מדי של אויר רב, הלוחץ על שטח קטן של רקמה דקה ומתוחה
מאוד שלא תמיד 'עומדת בעומס'. (לתשומת הלב איננו מדברים על עוצמת קול אלא על גובה צליל)–בצלילים הגבוהים דרוש
פחות אויר שמתבטא בפחות כוח מאשר בצלילים נמוכים
מה לעשות בפועל ?
כאמור, ככל שכמות האוויר היוצאת מהריאות מעלה (דרך קנה הנשימה) כלפי המיתרים, גדולה יותר, כך הלחץ על המיתרים
גדול יותר.
לכן חשוב שנלמד לשלוט בכמות האויר שאנחנו מפיקים. כשנזרים פחות אויר, נלחץ פחות על המיתרים, העובדים כעת
במתיחה ובעדינות רבה.
מסקנה: יש להפחית בכמות האוויר הננשף אל המיתרים, ככל שהצלילים עולים לגבהים !! (מסקנה הפוכה ממה שנוטים רוב
בני אדם לחשוב!) לשליטה על כמות האוויר נדרש לחזק את הסרעפת ולתרגל תרגילים שמשפרים את התיאום
והקואורדינציה בין כמות האוויר להפקת הקול.
הבה נתרגל לשפר את היכולות:
התרגול הוא בסיס לעבודה נכונה. ככל שנתאמן ונשלוט באוויר הזורם מריאותינו אל עבר בית הקול, כך נוכל גם להגביר את
גובה הקול, ולהגיע לעוצמות רבות מבלי להזיק לקול.
מטרת התרגיל הבא לשפר את השליטה על כמות האוויר היוצאת, למתן את הלחץ של האוויר בעת הפקת הקול, ולאפשר
סגירת מיתרים טובה יותר.
נבצע את תרגיל הקשית הבא, 3 פעמים ביום, בין 5 ל 30- דקות בכל פעם.
התרגיל מצוין להרפיית המיתרים, והוא מומלץ מאוד לפני ואחרי מאמץ קולי. (בתרגול עם הקשית, אנו מקטינים את כמות
האוויר – על ידי שאנו דוחסים אותו לקשית צרה. בצורה זו יופחת נפח האויר, ו המיתרים יסגרו בקלות רבה יותר.)
תרגיל הקשית:
קחו קשית בגודל בינוני, והכניסו אותה לרבע כוס מים. נשפו לתוכה, והשמיעו דרכה צלילים עולים ויורדים, או סולמות
מוזיקליים, תוך יצירת בועות קטנות ככל האפשר. שימו לב שהקול יעבור דרך הקשית בלבד, ושימו לב להחליש את עוצמת
הנשיפה בזמן העלייה לגובה. לאחר מכן זמזמו מנגינה של ממש באותה הדרך. כשאתם נושפים את הצליל לתוך הקשית,
אתם תרגישו כי הפקת הקול היא משחק של משיכה ודחיפה של אוויר, ולימדו היטב לשלוט על כך. .(נתון חשוב- רק כ 10
אחוזים מהצליל יוצא החוצה לחלל בזמן הפקת הקול. מה שאנו שומעים הוא גם את 90 האחוזים המהדהדים בחללי
התהודה שלנו ויוצרים אקוסטיקה)
התרגול גורם לשליטה טובה יותר על הוצאת האויר, ומכאן – לתנועה טובה של יותר של המיתרים בפחות מאמץ.
כמו כן במהלך התרגיל נוצרת תחושה טובה של הדהוד הקול בתיבות התהודה העליונות אשר בראשנו, וממילא גם שליטה
טובה יותר בצלילים הגבוהים. החללים אשר בראש, מחזירים את הקול כאשר הוא מגיע אליהם, יוצרים תהודה, ומכפילים את
כוחו ועוצמתו. תרגיל הקשית נותן לנו תחושה טובה באשר לחללי תהודה אלו.
בנוסף, התרגיל עשוי לשחרר את השרירים מהמאמץ. אחת הסיבות לצרידות היא כיווץ יתר של השרירים וחוסר הרפיה
מספקת לאחר העבודה המאומצת. התרגיל הנ"ל מסייע לפתרון בעיה זו.
תרגיל שאיפה ונשיפה:
תרגיל נוסף הוא: לשאוף אוויר, ואז להכניס בחוזקה את הבטן פנימה ולעצור נשימה. נספור מ 1- עד 10 (או יותר אם אפשר)
ורק אז נשחרר. יש לחזור על התרגיל מספר פעמים. בסיום תרגיל זה, יש להוסיף הקפצות מהירות של הבטן פנימה, בין 10
ל 20- (או יותר)הקפצות, ולשחרר.
תרגיל זה מחזק את שרירי הסרעפת, הדרושים מאוד לשליטה על כמות הוצאת האויר כלפי מעלה.
תרגיל 'אההה':
יש לשמור על גו זקוף, ובית חזה פתוח ורחב. הלסת תהיה שמוטה בנינוחות כלפי מטה. הלשון משוחררת, באופן שקצה
הלשון נצמד בנוחות לשיניים קדמיות תחתונות. כדאי לחייך קלות (פותח ומשחרר שרירים נוספים), ואז להתחיל לומר
'אהההה' בצורה מעודנת (לספירה של 10 או כמה שאפשר למשוך את הצליל). מדי פעם יש לשנות את גובה הצליל. בשעת
התרגיל נהיה מרוכזים, נחפש ונרגיש בכל פעם היכן מהדהד לנו הצליל, באזור חלל הפה, האף, ובית החזה. כדאי לחזור על
התרגיל במשך כמה דקות. הוא מלמד אותנו לשחרר את הצליל ברכות, בנוחות, ובאחידות.
חימום קולי
במהלך השעה שלפני המאמץ הקולי, יש לתרגל תרגילים במשך כ 25- דקות, בצורה רכה ושקטה כדי להכין את המיתרים
לעבודתם.
את התרגיל נבצע עם צלילים רגועים, אחידים, וזורמים (כמו בתרגיל הקודם). בשום אופן אין ללחוץ על המיתרים, ולעייף
אותם במהלך החימום. (יש לשנן לעצמנו: 'לא ללחוץ').
התרגול יתרום גם לזרימת דם מוגברת לבית הקול, כלי הדם יתרחבו, והשרירים והמפרקים הדרושים להפקת הקול
ישתחררו ויתגמשו.
בנוסף, חימום קולי יכלול :
• מנוחה ורוגע ע"י תרגול תרגילי נשימה רגועים, וחיזוק הסרעפת. שאיפה ונשיפה ארוכה פי שתיים מהשאיפה .
(אם מבצעים את תרגילי הנשימה בשכיבה, יש לוודא שעם שאיפת האויר – הבטן עולה). תרגיל זה יבוצע במשך
5 עד 15 דקות.
• חימום גופני. מתיחה של הגוף, הצוואר, הכתפיים, הידיים, הפנים, הלשון, וכן השפתיים, להזרמת הדם ולשחרור
השרירים.
• חימום והגמשת השרירים הקשורים ישירות להפקת הצליל. התרגיל עם הקשית. זמזומים עדינים, ותרגילים
נוספים המומלצים על ידינו ב"מדריך לשמירה על הקול", ובדיסק.
אזהרה:
ללא חימום, מיתרי הקול עלולים להתכווץ יתר על המידה, ולהתנפח. (תופעת של התכווצות שרירים,
בצקת, ואפילו מצב של דלקות או נגעים על הקול).
כלל חשוב:
במידה ולא ניתן לתרגל את הקול, לחמם ולהכין אותו, יש להתחיל תמיד את מחצית השעה
הראשונה של התפילה בצורה שקטה ומתונה; כלומר בצלילים לא גבוהים ועוצמה שאינה מכבידה,
עד שמרגישים שהקול נעשה גמיש לפעולה.
תזונה:
• יש להימנע ככל האפשר ממוצרי חלב (הגורמים ליחה אצל אנשים רבים), אוכל חריף, מטוגן, פיצוחים
מלוחים(עלולים ליצור גירוי בבית הקול) קופאין, ומזונות חומציים. (עגבניה, פלפל,חלבונים מן החי). החומציות
המופרשת מהמזונות הנ"ל, עולה דרך הושט, צורבת ופוגעת בתפקוד מיתרי הקול.
• כשעתיים לפני עבודה קולית, ניתן לאכול כמות קטנה של מזון, כמו פרוסת לחם קל מחיטה מלאה, עם
ריבה/דבש /ממרח תמרים, או ביצה. או דייסה.
• סמוך לשירה ניתן להכניס לפה משהו קטן, שמספק אנרגיה זמינה, כמו תמרים, בננה, או אפילו סוכריה. (שימו
לב: יש מי שהבננה מעוררת אצלם ליחה! עם רובנו הבננה תיטיב).
• לחות: המיתרים צריכים להיות לחים, לשם עבודה טובה. יש לשתות מים לאורך היום. ואגב: מומלץ מאוד
לשתות כל בוקר מים חמימים, (לאחר שהרתחנו, והתקררו מעט), עם מיץ מחצי לימון וכפית דבש. הדבר תורם
לחיטוי חלל הפה והלוע, חיזוק מערכת החיסונית, ואיזון החומציות בדם.